איך זה לשתוק?

וחשבתי עליך, איך זה לשתוק?

לצפות בעולם, להתבונן??

לראות את כל הדקויות ללא יכולת להגיב.

וחשבתי עליך, איך זה לשתוק?

לשמוע שיחות הרות גורל,

נושאים הבוערים בדמך, ולא להיות מסוגל לדבר.

וחשבתי עליך, איך זה לשתוק?

לראות את ילדיך מספרים חוויות, 

גדלים למולך,

כמהים לתגובה והיא איננה.

וחשבתי עליך, איך זה לשתוק?

הרי אנחנו יצורים אנושיים שזקוקים לתקשורת,

שזקוקים להדהוד.

שלא יכולים ללא מילים וקול.

וחשבתי עליך, 

וחשבתי על העולם האכזר שלנו,

וחשבתי איך אפשר לשאת בגוף שלך, 

בגוף שלי, 

בגוף של ילדנו,

כל כך הרבה כאב,

כל כך הרבה בדידות.

וחשבתי על האדם שמדבר ללא משים,

שמוציא מילים מפיו,

כאילו זה ברור מאליו.

חשבתי, על היכולת שלי להודות ולכאוב בו זמנית,

להודות על מה שיש ומה שקיים,

אל מול כאב הקללה הקשה של חיי.

הרי כך זה בטבע,

עד שלא נגזל ממך משהו, 

אינך יודע עד כמה הוא יקר.

וחלמתי אותך, 

בחלומות אתה תמיד חי ומדבר אלי, 

מדבר אלי, 

את כל השתיקה שבנינו כבר שלוש שנים.

מדבר אלי עם הטון המרגיע,

המילים המחבקות,

והסגנון שהיה כלכך שלך.

וחלמתי אותך, 

כי אמרו לי פעם,

שחלומות, בסוף מתגשמים .

*************************************

אשמח לכל תגובה, לכל מילה, לכל דיבור.

תגובות פייסבוק

תגובות

7 מחשבות על “איך זה לשתוק?

  1. זה מעניין שבכל פעם שאני קוראת אותך אני מחכה לנס שיקרה. שהשתיקה הזו שאין בה אפילו דבר אחד חיובי שאפשר להיאחז בו פתאום תהפוך למה שהיה בינכם פעם. המציאות שלכם בלתי נתפסת . אני מודה לך שאת משתפת. אני קוראת ומקבלת פרופורציות אחרות לחיים ועד כמה הם שבירים.

  2. את כותבת כל כך מרגש…
    את מרגשת…
    וזה כל כך עצוב, ועדיין בלתי נתפס.
    וידעתי, לפני שהכרתי אותך, שאת כל כל מיוחדת. אחת ויחידה.
    שאם בחרתם זה בזו את חייבת להיות כזו.

  3. איזו פריביליגה זו להיות מסוגל לבטא את תחושותיך, מאוויך, הרהוריך. באיזה כלא בלתי אפשרי וחסר תוחלת שרוי זוהר. אפילו אסירי העולם הגרועים ביותר מקבלים 10 דקות הליכה בחצר פעם ביום. ומה חטאו של זוהר????? כשאבא שלי נפטר מסרטן לאחר כמעט 30 שנות מאבק איתנים במחלה היתה לנו הנחמה הזו שהוא אף פעם לא הפסיק לרצות לחיות בכל הכוח. ובמקרה שלו הכח הזה אפשר לו לחיות את החיים בצל המחלה האיומה הזאת כמעט במלואם עד היום האחרון לחייו. היתה לו ולנו הפריבילגיה לדבר ולשמוע, להקשיב ולשתוק, לעודד ולהתעצבן ולמרוד ולמחול. אני לא יכולה לתאר לעצמי איך זה כשכל הדברים האלה נלקחים ממך. לכן, אני בטוחה שבזוהר טמון אותו כח אדירים ורצון לחיים על אף השתיקה. אין אפשרות אחרת ואין הסבר אחר לקיום שלו ולכך שצלם האדם שבו לא נשבר בתוך התהו.

  4. ואני חושבת עלייך
    על העוצמה
    על הכח
    על הרגישות
    על האהבה הגדולה הזו שיש לך בלב
    וזה עצוב
    ומרגש
    וזה חיים וזה ייאוש
    ואיך עם הכל החיוך
    ❤💗❤💗❤

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *