דברים שלא ידעתי

עד שחלית לא ידעתי שיש לי יכולת כתיבה והבעה טובה.

עד שחלית, לא ידעתי שקיימת בי יצירתיות כמו מעיין נובע.

עד שחלית, לא ידעתי שאוכל לסייע בש״ב לילדינו (בעיקר בחשבון) מבלי לאבד את דעתי.

עד שחלית, לא שערתי שאנהג ברחבי הארץ, בלי בעיה.

עד שחלית, לא תארתי לעצמי שאוכל לנהל משק בית לבד.

20130112-obd_0402

צילום: אורן בן-דור

עד שחלית לא ידעתי שאני יכולה לתפקד ימים שלמים בלי שינה בלילות.

עד שחלית לא ידעתי שאני לא מוותרת עד שאני מקבלת תשובה משביעת רצון.

עד שחלית, לא ידעתי שיש לי כוחות להילחם בכל העוולות שנעשות ליקירי, ממש כמו לביאה.

עד שחלית לא ידעתי שאני מתפקדת היטב במצבי לחץ.

עד שחלית לא ידעתי שיש בי כישורים להיות אחות, או לפרקים, אפילו, רופאה.

20130112-obd_0211

צילום: אורן בן-דור

עד שחלית לא ידעתי שיש בי רצון לחיות, ולשרוד כמו חיה פצועה.

עד שחלית, לא ידעתי שיש כ״כ הרבה דמעות בגוף אנושי אחד.

עד שחלית, לא ידעתי שאפשר לתפקד עם לב שבור לרסיסים.

עד שחלית, לא ידעתי שאפשר לכאוב ולשמוח בו זמנית.

עד שחלית, לא ידעתי שהשגרה זה הדבר הנכסף ביותר.

20130112-obd_0430

צילום: אורן בן-דור

עד שחלית, לא ידעתי שאני מעוררת השראה ומהווה מודל בהתנהגותי.

עד שחלית, לא זכיתי לכל-כך הרבה אהבה וסיוע מהסביבה.

עד שחלית, לא ידעתי שאני בוחרת, את הברור מאליו, פשוט כי לא עצרתי לחשוב.

עד שחלית לא ידעתי כל-כך הרבה דברים,

והלוואי, הלוואי, שגם לא הייתי יודעת.

20130112-obd_0368

צילום: אורן בן-דור

ואם הגעתם עד לכאן, אשמח ועוד יותר מזה, לדעת מה חשבתם,

ומה הרגשתם.

אתם כבר יודעים…. אתם הכוח שלי.

שלכם, רותם.

ואגב, אם תרצו לקבל  עדכונים,

אשמח שתצטרפו לרשימת הדיוור

תגובות פייסבוק

תגובות

8 מחשבות על “דברים שלא ידעתי

  1. החיים, יש להם דרכים משונות ללמד אותנו על עצמנו… ומתוך חוסר הברירה אנחנו צומחות ומשתנות, לומדות, נאבקות וממציאות את עצמינו מחדש. אוהבת אותך מאוד. ככה. כמו שאת היום ❤❤

  2. אני חושבת שיש הרבה אנשים שמדברים איתך בלב (זה מושג שפעם למדתי מחברה, לדבר בלב עם מישהו) ולמרות שהילדים שלי כבר גדולים, לפעמים אני מדברת איתך בלב, וזה קטע שתמיד יש לך מה לענות, ותמיד התשובה שלך עם אורך רוח ומשך זמן ומוטת כנפיים עצומה.
    ומה שאני אוהבת ממש זה, חוץ מלראות את האהבה שלך, ושל הילדים ושל זוהר ואת האנשים שכל כך עוזרים לכם מסביב, זה שאת לא מיפייפת שום דבר, את מציגה את הקושי ואהבה והאושר והקושי והאהבה והאושר והקשיים אחד ליד השני.
    וגם את הגדילה שלך, של כולכם, גם את זה אני אוהבת לראות.

  3. כמה כאב…דוד שלי חלה במחלה הארורה הזו, לפעמים אני מנסה לדמיין מה עובר לו בראש, כאשר הוא רואה איך מיום ליום יכולותיו נעלמות, ואין שום דרך חזרה, ואיך משפחתו מסביב, מתמודדת עם כל המצב הנורא והקשה הזה… התלבטתי אם לכתוב ולשתף, לא רוצה להוסיף עוד כאב.
    אולי מתוך כל הרע, אפשר למצוא קצת טוב- כל היכולות שמנית למעלה, ועדיין הלוואי שבאמת לא היית את ואחרים יודעים ומתמודדים עם כל זה.

  4. רותם אהובתי,
    הלוואי והיית מגלה את כל הדברים האלה על עצמך בנסיבות משמחות. לצערי אנחנו בד״כ מגלים תעצומות הנפש, דווקא ברגעי משבר/נקודות קיצון.
    את מעוררת השראה באופטימיות שלך וביכולת שלך לגלות על עצמך כל הזמן עוד ועוד.
    כמה אני שמחה שנכנסת לחיי!
    שבת שלום אהובה❤

  5. מסכימה עם מה שמיכל שאשו כתבה לפני, שהלוואי שהיית מגלה את הדברים האלה בנסיבות משמחות. גם הטקסט הזה שלך רותם נוגע, עדין ועוצמתי בו זמנית. בנוסף למודל להשראה את גם מאוד נכנסת ללב. וגם אני למדתי ממך המון, כמו שאמרתי פעם בפגישת סיום הפרלמנט. שולחת המון אנרגיה וחיבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *