עניין של בחירה

שעת ערב מוצאי שבת אמצע אוגוסט,

בגן השעשועים במושב שלנו, אחרוני הילדים והוריהם מתחילים להתפזר לבתיהם,

אוירה של חופש וקיץ באויר, מחדדת אצלי מחשבות וכאב.

מה ביני לבין חופש? מה ביני לבין תחושת שחרור והנאה??

מאז שזוהר חלה ומגבלותיו גברו, תקופה זו  של השנה קשה לי מאוד.

הלוח ברשתות החברתיות מלא בתמונות מרחבי העולם והארץ, כולם מחייכים ומאושרים..

מרבית הסובבים אותנו מבלים בקרב משפחותיהם בקלאבים, מלונות וטראקים,

ואני, וזוהר והילדים… אתם כבר יודעים,

אנחנו רחוקים מרחק שנות אור, מתמונות אלו.

unnamed (4)

אני רק עצובה

חשוב לי להדגיש,

שאני חלילה לא מסכנה,  אני רק עצובה, עצובה מאוד, והעצב גורם לי להרהר..

מהרהרת על יכולת הבחירה בצל אובדן כל-כך גדול.

על היכולת (גם אם מוגבלת) ליצור מציאות בתוך חוסר בחירה, בתוך חוסר אונים.

כבר כמה שבועות שאני בשיח עצמי גובר,

מעט פרדוקסלי, אך מסקנותיו ברורות באופן שאינו משתמע לשני פנים:

אני בוחרת!!

כל יום אני בוחרת.

unnamed (10)

אני עוצרת רגע ומחדדת , אני בוחרת, לעניות דעתי, כי אני בנאדם חי ונושם,

זאת אומרת, כל יצור אנושי חי בוחר,

מעצם  העובדה כי נשמה באפו, ומצבו הקוגניטיבי מאפשר זאת.

לקח לי הרבה זמן להבין, שגם בתוך מציאות קשה ומורכבת' אני עדין בוחרת ויוצרת חלקים בתוכה.

זה לא משנה, ולו במעט, מכך שהמציאות שלנו בלתי נסבלת,

ולא הייתי בוחרת בה בשום אופן אם רק יכולתי לבחור,

זה רק מבהיר לי, שבכל סיטואציה, יש לנו יכולת לבחור

(אגב גם לא לבחור, זו סוג של בחירה).

unnamed (8)

מאז שהתחלתי בהרצאות ״אופטימיות למרות הכל״, אני פוגשת אנשים רבים וזוכה לתגובות שונות.

אחת האמירות אשר נתקלת בה, לא פעם, היא התפישה כי ״אני הקורבן״  בסיפור הזוגי שלנו.

ואני אנסה לנסות לפרש-

כיוון שזוהר חלה ולא אין אפשרות בחירה אם להיות חולה או לא, הוא חייב למציאות הזו,

אבל אצלי, לעומתו, אצלי קיימת האפשרות, בכל רגע נתון ,ליצור מציאות ללא המחלה

(מה שכמובן נכון חלקית, בהנחה שאתה אוהב ואכפתי לזולתך, לאהבת חייך,לאבי ילדך)

אם להיות כנה, האמירה הזו מטרידה אותי ולא בגלל שזוהר לא נחשב בסבלו,

או מן סוג של תובנה דומה לזו,

היא מטרידה אותי, כי פתאם אני מבינה שאף פעם לא ראיתי את האופציה הזו של לקום וללכת.

unnamed (9)

מחלת ה-ALS מחייבת אותך לבחור בחירות קשות

ולמה זה מטריד אותי??

כי לקח לי הרבה זמן להבין שאני בוחרת, ממש ממש בוחרת

ואגב, אם עוד לא אמרתי את זה, מבחינתי, לבחור זו עוצמה שאין כדוגמתה.

כאשר אדם בוחר הוא לא קורבן ולא יכול להאשים את האחר,

הוא מודע באופן מלא למשמעות, גם אם היא חבויה, בעצם הבחירה.

unnamed

מחלת ה- ALS, היא מחלה אשר ״מצטיינת״ בהצבת דילמות ושאלות קיומיות ונוקבות.

אם יורשה לי לומר, אני חושבת שב-6 שנים האחרונות של חיינו נדרשנו להכרעות קשות ומורכבות,

מהסוג שלא אאחל לאף אדם.

ובכל זאת, מרגע הבשורה על מחלתו של זוהר, היה לי ברור שאנחנו יחד בזוועה הזו.

שכל אתגר וקושי שנדרש להם, נצלח אותו ביחד.

אהבתי לזוהר כל כך גדולה וברורה, שלא היתה לי בשום שלב שאלה, או תחושה של בחירה.

אבל מסתבר שבחרתי!!

IMG_5172

מסתבר שבחרתי

היום- בעקבות האמירה והשאלות שלכם אני יודעת-

אני בחרתי אז, אני בוחרת עכשיו ואני אבחר גם מחר.

הגם שהבחירה מבחינתי ברורה מאליה, היא בחירה עם מחירים ומשמעויות,

בחירה בלב שלם,

עם לב שבור וכואב.

למרות הכל, נופשים אחרת 2015

למרות הכל, נופשים אחרת 2015

ואתם. מה איתכם? מה הרגשתם? מה חשבתם?

אשמח לכל תגובה או תובנה, אישית או כללית.

השיח איתכם חשוב לי עד מאוד.

שימרו על עצמכם והמשיכו לבלות בחופש.

אוהבת, רותם

תגובות פייסבוק

תגובות

9 מחשבות על “עניין של בחירה

  1. רותם יקירה
    אכן בחרת מההתחלה ואת בוחרת לאורך כל הדרך .
    כמו הבחירה היום לתת לשירה "זמן איכות "
    והחיוך של שירה אמר הכל , כמה הבחירה נכונה .
    קבלי חיבוק גדול על הבחירות ועל הרגישות .
    נשיקות
    טלי

    • תודה רבה טלי.
      ואם היית יודעת את כמה צודקת..
      אתמול המופע עם שירה היה ממש בחירה לא פשוטה, כי השארתי את זוהר בבית בחצי כוח .

  2. יקירה, את כל כך יודעת לנתב את המחשבות שלך למקומות מפוקסים וחכמים…
    הבחירה שלך דורשת ממך כל יום התעלות ונתינה אינסופית, את האהבה הזו אפשר לראות בכל מילה, בכל החלטה ובכל מבט שלך.

  3. מה הרגשתי כשקראתי את הפוסט שלך?אין הרבה כותבות יוצרות שכשאני קוראת אותן, אני מיד לוקחת נייר ועט, ורושמת לעצמי מילים, מחשבות, משפטים שמקריאה ראשונית תופסים אותי כל כך חזק, שאני פשוט לא רוצה לשכוח אותם. רוצה לאחוז חזק ולחשוב עליהם . כי הם עמוקים ומלאי כוח , חיוניות, ושמחה. כן. שמחה. שמחה והכרה על הייחודיות שיש בנו, בני האדם. אותה מתנה מקסימה שקיבלנו כבני אדם, לעומת יתר היצורים. את מדגישה באמצעות המילים האלו, לפחות עבורי, את אותה שמחה ובכך ,את גם נותנת לי מתנה באופן אישי.הרגעים האלו, שאני אצה לכתוב לי על הפתק הראשון שאני מוצאת, ליד המחשב – זו מתנה שלך עבורי. זכיתי. אני לוקחת מהפוסט הזה את המילים הבאות שלך: אפשרי להיות עצובה אך ממש לא מסכנה. הבחירה שאנו עושים גם בתוך מציאות בלתי ניסבלת, שבוודאי שמראש לא היינו בוחרים בה, היא עדיין בחירה שלנו וככזו היא משמחת אותנו. והבחירה בלב שלם יכולה מסתבר להתרחש גם כשהלב עצמו כואב ושבור. את מקסימה. מחבקת ואפילו שעוד לא ממש הכרנו שתינו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *