ומה עם הילדים? (חלק א)- התמודדות ילדים עם מחלת ה-ALS

יובל יום הולדת 5

פעמים רבות, אפילו בשיחת חולין, עם אנשים שההכרות בינינו אינה עמוקה, נשאלת השאלה ומה עם הילדים? איך הם מתמודדים עם מחלת ה-ALS? אז בכמה מילים אומר : שהם מתמודדים כמו שכולנו מתמודדים, לפעמים קשה, לפעמים קשה מאוד, אבל הם מתמודדים!!! אני משתדלת מאוד ושמה לי תזכורות רבות לכך, שלמרות כל הקושי, הם צריכים לחוות ילדות

עוד >>

מוכרחים להיות שמייח- על הבחירה להמשיך בחיים למרות מחלת ה-ALS

יום הולדת 43 לזוהר צילום:אורן בן דור

אולי זה רוח חגיגות ה-40 שמנשבת וגורמת לי להרהורים, אולי זה ריח הקיץ שמעלה בי זיכרונות באופן בלתי נשלט, אבל הלב שלי עצוב בימים האחרונים. האמת, שהלב שלי עצוב כבר 5 שנים, הגוף והראש מנסים להמשיך, ולפעמים זה גם קצת מרטיט את הלב, אבל בעיקרון, ביום יום, הלב שלי עצוב!!! זה לא נאמר חלילה ממקום

עוד >>

ז"כ (כי בצבא הכל בראשי תיבות)

שירה יושבת על זוהרהחלפת פיקוד 2010

את זוהר הכרתי כאיש צבא. אמנם בתקופה הסטודנטיאלית שלו, אבל גם הלימודים היו כחלק מהסדר של תוכנית שירות. שאני חושבת על זה לעומק, אני יכולה לומר בוודאות שהכרנו בגלל הצבא. חברים שלו מהצבא, שהיו מהקיבוץ שלי הכירו בנינו. כששאלו אותי אם אני רוצה להכיר מישהו, אמרו לי שהוא איש צבא,קוראים לו זוהר, אבל ביחידה כולם

עוד >>

כתבו עלינו כמשפחה

יום הולדת יובל צילום: אורן בן דור

 

עוד >>

ואיך בכלל הגעתי לזה? או בשביל מה זה טוב "שיתוף המונים"?

מתוך מקומון מטה יהודה

  מערכה ראשונה: לפני 3 שנים. אמא מקסימה ומוכשרת, "תופסת אותי" בגן של ה"סנדוויץ' " ומנסה לשכנע אותי לכתוב בלוג אישי על התמודדות חיינו (משפחה בצל מחלת ה-ALS). אני מסתכלת במבט תמוהה, מתקשה להבין מה הקשר בין הסיפור האישי שלי לבין רוב מדינת ישראל. בנחמדות, אך באסרטיביות, סירבתי. מערכה שנייה: כותבת פוסט אישי,ראשון בפייס. נדהמת מהתגובות של

עוד >>