דברים שלא ידעתי

20130112-obd_0402

עד שחלית לא ידעתי שיש לי יכולת כתיבה והבעה טובה. עד שחלית, לא ידעתי שקיימת בי יצירתיות כמו מעיין נובע. עד שחלית, לא ידעתי שאוכל לסייע בש״ב לילדינו (בעיקר בחשבון) מבלי לאבד את דעתי. עד שחלית, לא שערתי שאנהג ברחבי הארץ, בלי בעיה. עד שחלית, לא תארתי לעצמי שאוכל לנהל משק בית לבד. עד שחלית

עוד >>

איך זה לשתוק?

Processed with VSCO with f2 preset

וחשבתי עליך, איך זה לשתוק? לצפות בעולם, להתבונן?? לראות את כל הדקויות ללא יכולת להגיב. וחשבתי עליך, איך זה לשתוק? לשמוע שיחות הרות גורל, נושאים הבוערים בדמך, ולא להיות מסוגל לדבר. וחשבתי עליך, איך זה לשתוק? לראות את ילדיך מספרים חוויות,  גדלים למולך, כמהים לתגובה והיא איננה. וחשבתי עליך, איך זה לשתוק? הרי אנחנו יצורים

עוד >>

אופטימיות למרות הכל- סיכום ביניים

IMG_6889

מסיימת חצי שנה של מפגשים איתכם, חצי שנה מאז שהחלטתי שאני קופצת למים ונפגשת איתכם, איתי ועם המחלה, פנים אל פנים. מסיימת ממש בימים אלו תקופה משמעותית ולוקחת לי דקה מחשבה ( או יותר נכון 31 יום של אוגוסט) של עיבוד נתונים: מה היה לי?? מה נתתי לכם?? מה פגשתי בי ומה לקחתי לעצמי? אני

עוד >>

6 שנים

אתה ואני בלי מחלה

לפעמים, אני חושבת לעצמי איך היינו נראים עכשיו- בלי ה-6 שנים. זאת אומרת, איך היינו נראים אם היינו עוברים עכשיו 6 שנים רגילות, בלי מחלה ובלי כל תופעות הלוואי שלה- אני אישה בת 40 ו- 3/4 ואתה ממש בן 44. על מה, למשל, היינו צוחקים? האם היית ממשיך לקרוא לי רותק׳ה ולעשות לי קולות מצחיקים? או

עוד >>

מחשב מסלול מחדש

תמונה 2 (4)

  נוהגת ברכב, כבר שעת אחר- צהריים, הילדה מאחור, נאספה זה עתה מטיפול (עוד אחד מיני רבים), מרחוק כבר מבחינה בהאטה- תאונת דרכים. ככל שמתקרבת אל הזירה, רואה שני רכבים שהתנגשו, אין פצועים קשה, אמבולנס במקום, משטרה, אישה מבוהלת, המעגל חסום לבאי הנתיב הנגדי. אני ממשיכה, נוסעת בכביש, בדרך לאסוף את שאר הילדים… ומולי מכוניות נוסעות, הן

עוד >>