3 שנים של ביחד

מחוברות 2

3 שנים שאני ו"למגירה ביחד (תודו שזה הרבה למערכת יחסים). מה שהתחיל כתחביב בדמות "העברת זמן" ו"שומר שפיות", ניהיה לעסק. אני זוכרת שבתקופה חשוכה בעברי, בה הייתי מנויה על עיתון לאישה, היה מדור קבוע של נשים שעשו שינוי אישי- מקצועי בחייהן. תמיד הייתי מביטה בנשים אלו בקנאה, ושואלת את עצמי "מה אני אעשה שאהיה גדולה".

עוד >>

עדית לא עידית- פוסט יומלדת

אחד מהרגעים המצחיקים

את עדית הכרתי בקורס הצילום של מאיה חבקין, ממש  לפני שנתיים. עדית היא מהסוג של בני האדם שמשרה רוגע ואהבה. כבר מההתחלה היא מצאה חן בעייני, אבל לא מיד נהיינו חברות טובות. עדית, היא מתנה שקיבלתי מלימור (לימור אורן). השתיים, היו חברות טובות, ואני שהכרתי כבר את לימור, ניצלתי את שאננותן, ואט אט, נכנסתי והצטרפתי

עוד >>

זו עדשת המצלמה- קורס צילום למעצבות אצל מאיה חבקין

קורס צילום למעצבות

תמיד חלמתי לדעת לצלם. יש משהו קסום בעייני, ביכולת האדם לתרגם את העולם באמצעות מצלמה. אצלנו, במשפחתי הגרעינית, אימי אמונה על הצילום, לאורך כל חיי, בכל אירוע (משולי ועד משמעותי) היא חמושה במצלמה. מנדנדת לרוב, לא מרפה, ״ולוקחת״ עוד זוית ועוד זוית. בשנים האחרונות, היא מרבה לשכוח את המצלמה בביתה ולכן לצילום נוסף ריטואל ״ההולכת

עוד >>

רוית, רוית רוד

מגירה בבית שעיצבה רוית רוד. צילום:מאיה חבקין

 את השם רוית רוד ראיתי על הפיד מרצד לא פעם, כאשר התחלתי להיכנס לכל "עולם העיצוב". מבלי שהכרנו, יש ברוית משהו נעים ונגיש. תמונות הבתים והפוסטים שהיא מעלה, תמיד רכים ומזמינים, ממש כמוה. ואז הגיע ממנה הטלפון (או אולי הסמס ),ואני כל-כך התרגשתי כי זו רוית הידועה מהפייסבוק. והיא הזמינה עבור לקוחה מגירה בצבע שחור- נשבעת לכם

עוד >>

לימור ואני

צילום: עדית הלוי

זה מצחיק וגם מוזר לכתוב פוסט בתחום העיצוב על חברה וקולגה. את לימור הכרתי לפני יותר משנתיים ביריד החלומות במתחם התחנה, של נתנאלה, בו השתתפתי. יש משהו בלימור שמבלי שממש מכירים, ישר מתאהבים בה. יש משהו במראה, בזוהר, בחום, שרוצה להישאר קרוב- אולי מתוך המחשבה האנוכית, שחלק מהתכונות שלה יידבקו גם קצת בי.  אז נפגשנו ביריד, ולפחות

עוד >>